ליאון בלום
	9 באפריל 1872 -- 30 במאי 1950
	ליאון בלום נולד בפריז, צרפת להורים יהודים אמידים ביום 9 באפריל 1872. הוא למד משפטים באוניברסיטת סורבון, שם הוא גם התוודע לרעיון הסוציאליזם ונשבה בקסמו. עם סיום לימודיו החל ליאון בלום לעבוד עבור ז'אן ז'ורס (מנהיג סוציאליסטי צרפתי). לתודעת הציבור הוא הגיע שם בזכות הביקורות שפירסם על מחזות. בשנת 1902 הוא הצטרף למפלגה הסוציאליסטית, ולאחר הרצח של ז'אן ז'ורס היה ליאון בלום ליורשו הרוחני והפוליטי. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנע מליאון בלום להתגייס לצבא מסיבות בריאותיות. לאחר המלחמה, בשנת 1919 נבחר ליאון בלום לבית הנבחרים הצרפתי כחבר המפלגה הסוציאליסטית, ולאחר זמן הפך למנהיג המפלגה. בשנת 1924 הוא היה תמך באדוארד הריוט, מנהיג קואליציית מפלגות שמאל, שהיה לראש הממשלה. בנובמבר 1935 היה ליאון בלום בין מנהיגי השמאל בצרפת, שלאור דאגתם מכוחו העולה של היטלר, הקימו את "החזית העממית", שכללה את המפלגה הסוציאליסטית, המפלגה הקומוניסטית והמפלגה הרדיקלית. בבחירות של שנת 1936 זכו מפלגות "החזית העממית" ברוב המושבים בבית הנבחרים, וליאון בלום נבחר לתפקיד ראש הממשלה. הוא היה למנהיג הראשון של המפלגה הסציאליסטית וליהודי הראשון בהסטוריה הצרפתית, שזכה למלא את תפקיד ראש הממשלה. בהיותו ראש ממשה, ערך ליאון בלום את אחת מן הרפורמות המקיפות ביותר בהסטוריה הצרפתית. בין השאר הוא הנהיג שבוע עבודה בן 40 שעות, והוא הלאים את "הבנק הצרפתי" ואת תעשיית הנשק. ביולי 1936 ביקש ראש ממשלתה ההסוציאליסט של ספרד עזרה מליאון בלום כנגד ההתקוממות הצבאית בספרד בהנהגת פרנקו. ליאון בלום הסכים לשלוח לספרד סיוע של מטוסים ותותחים, אך תחת הלחץ של הממשלה השמרנית האנגלית ושל חברים ימניים יותר במפלגתו, שינה ליאון בלום את החלטתו וקרא לממשלות אירופה שלא להתערב במלחמת האזרחים בספרד. המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, שהיתה עד אז חלק מה"חזית העממית" בהנהגת ליאון בלום, יצאה עתה נגדו. היא עוררה הפגנות המוניות נגד ליאון בלום ויחסו למלחמת האזרחים בספרד. ליאון בלום הודיע על התפטרותו. בהיותו באופוזיציה נאבק ליאון בלום במדיניות של אי-התערבות. במרץ 1938 שב ליאון בלום למלא את תפקיד ראש הממשלה. הוא מיד הורה לפתוח את מעברי הגבול עם ספרד ולאפשר העברת נשק ותחמושת לכוחות הממשלה הסוציאליסטית. העיתונות הימנית הצרפתית תקפה קשות את המדיניות של ליאון בלום, ובאפריל 1938 נפלה ממשלתו. כאשר הצבא הגרמני פלש לצרפת במאי 1940, ברח ליאון בלום לדרום צרפת, אך שם הוא נאסר בפקודתו של ראש הממשלה של צרפת הכבושה, פטן. בפברואר 1942 נשפט ליאון בלום על בגידה במולדת. הוא נמסר לגרמנים, שהחזיקו בו במאסר עד לתום מלחמת העולם השניה. לאחר המלחמה עמד ליאון בלום בראש ממשלה זמנית סוציאליסטית, שמשלה כחודש ימים. אף כי באופן רשמי פרש ליאון בלום מפעילות פוליטית אחרי ינואר 1947, הוא המשיך להנהיג את המפלגה הסוציאליסטית ולכתוב טור קבוע בביטאון המפלגה. ב-30 במרץ 1950 נפטר ליאון בלום באופן בלתי צפוי.

[לדף הבית]