אחרית דבר
	תמה תקופה יפה בחיי ובחיי הקיבוץ, שהייתי בין מייסדיו. כמו המדינה שזה עתה נולדה, יצאנו גם אנחנו לבנות את העתיד, מצוידים במעט מאד ידע ונסיון, אך בהרבה מרץ, נחישות והתלהבות. נכונו לנו, בדרך שבחרנו בה, עוד הרבה ימים יפים והרבה ימים קשים, שירדפו אלה את אלה, עד אשר יעמוד על תלו "קיבוץ כפר-בלום". היינו לקיבוץ גדול, שפיתח משק חקלאי מגוון: אלפי דונמים של גידולי שדה, ענפי מספוא, מטעים נשירים, כרם, גן ירק וענפים מן החי - רפת, לול ומכוורת. מספר בתי מלאכה די מפותחים שירתו את ענפי המשק ואת הישוב. הקיבוץ חיפש דרכים גם לשילוב תעשייה במשקו. בשיאו מנה כפר-בלום קרוב לארבע מאות חברים משלושים ארצות, מעל לשלוש מאות וחמישים ילדים, וקבוצות הכשרה למינהן - יישוב גדול ויפה על בנייני הציבור והספורט שלו, הטובלים בנוי של עצים, שיחי פרחים ודשאים. נמצאו גם חברים, שדאגו להקמת בית-כנסת - בניין גדול, אך מבפנים הוא נראה מסודר כנדרש. שני בתי-ספר אזוריים קמו בתחומו של הקיבוץ, שהפך להיות מרכז לפעילות תרבותית וספורטיבית של האזור כולו. חברי הקיבוץ היו בין הפעילים בפיתוח האזור, שמוסדותיו היו למרכז מוניציפאלי תוסס, ובסביבתו מגוון מפעלים משותפים של האזור. את זכרונותי הקדשתי לימי בראשית שקדמו לתקופת הבנייה והיצירה הגדולה. לא חשבתי שיהיה בכוחי להאריך את כתיבת הזכרונות. ידעתי גם שחברים ותיקים רבים ובני הדור השני זוכרים היטב את התקופה שרק הזכרתי, ואילו את ימי בראשית זוכרים רק מעטים מזקני הקיבוץ, שמספרם הולך וקטן.
	אחרית דבר

[לדף הבית]