עמוד זה של האתר להנצחת נחמיה לבנון מיועד להציג מאמרים, הרצאות, נאומים, מכתבים ומסמכים אחרים המתיחסים לנחמיה. מסמכים נוספים יתוספו כאן, ככל שיהיו זמינים.
  • בינואר 1946 יצא נחמיה מקיבוצו, כפר בלום כשליח תנועתו לאנגליה. בעלון הקיבוץ-- "בקיבוצנו" דווח על מסיבת הפרידה, שנערכה לו.
  • ערב פסח, תשל"ו (אפריל 1976) הגישה ראש הממשלה לשעבר, גולדה מאיר את ספרה האוטוביוגרפי, "חיי" בתוספת הקדשה חמה לנחמיה ובבה. גולדה היתה זו, שמינתה את נחמיה לעמוד בראש נתיב בינואר 1970.
  • באוגוסט 1955 האשימו הסובייטים את נחמיה בפעילות אנטי-סובייטית וגירשו אותו ואת משפחתו מארצם. מאז הם התייחסו אליו כאל סוכן בכיר במוסד ביון כזה או אחר של מדינת ישראל. מדי פעם הם "הדליפו" ידיעות על פעילות הביון של נחמיה לעיתונות שלהם. ב 22 בפברואר 1976 פורסמה ידיעה כזו בעיתון הסובייטי "קומסומולסקיה פראבדה".
  • בסוף שנת 1981, לקראת פרישת נחמיה מנתיב, מינה ראש הממשלה, מנחם בגין את עו"ד אריה מרינסקי לערוך שם ביקורת. עו"ד אריה מרינסקי ז"ל, מהדמויות הבולטות בעולם המשפט של ישראל, בעת ההיא, היה לוחם אצ"ל ואחר-כך לחם תחת פיקודו של יגאל אלון במלחמת השיחרור. כאן מוצגים קטע מתזכיר שחיבר, בתום ביקורתו ומכתב שכתב אז לנחמיה.
  • ב-24 בינואר 1982 התכנסה בוושינגטון נשיאות ועידת בריסל, לנוכח השפל בעליית יהודי ברית-המועצות. בעיתון "דבר" הופיע מאמר מאת ישראל לנדרס בשם "מול השער הננעל", המתאר את מצב העליה באותה העת ואת מטרות הכינוס. במאמר ישנה גם התייחסות לנחמיה לבנון ולמחליפו המיועד.
  • ב- 02-12/07/1990 התקיימה בכפר-בלום המועצה המדינית של התק"ם. במעמד זה נשא מזכיר התק"ם, מוקי צור דברי הוקרה לנחמיה לבנון, ומסר לו תעודת הוקרה מטעם התק"ם.
  • באוקטובר 1991 הוקדש הכינוס השנתי ה-20 של הוועידה הארצית למען יהדות ברית-המועצות בארצות הברית לכבודו של נחמיה ושל יושבי הראש הקודמים של הוועידה. בדברי הפתיחה שלו, הציג רבי ישראל מילר את נחמיה במילים הבאות:
  • ב-21 ביוני 1996 כתב אברהם תירוש בעיתון מעריב מאמר בשם "פעולה ציונית, חשאית ומוצלחת" בו הוא פירט את התרשמותו מהספר של נחמיה "הקוד: נתיב", שעוסק במאבק לשיחרור יהודי ברית-המועצות (הובא כאן באישורו של אברהם תירוש).
  • לאחר מות נחמיה, כתב עליו אברהם תירוש במעריב מיום 10 בספטמבר 2003 מילות הספד במאמר בשם "בחשאי חי, בחשאי מת" (הובא כאן באישורו של אברהם תירוש).
[לדף הבית]