נח סונין בן רחל ויוסף סונין
	25 בדצמבר 1898 - 11 בספטמבר 1952
	נח סונין נולד בחווה חקלאית על חוף נהר הדון שברוסיה להוריו רחל לבית קליבצקי ויוסף סונין. כדי לאפשר את חינוך ילדיהם עברה משפחת סונין לאודסה. נח למד בבית ספר עממי יהודי בו ניתן לו חינוך יהודי יחד עם השכלה כללית. בפברואר 1912 עלה נח עם הוריו ועם אחותו לארץ-ישראל. לא עברו ימים רבים, והוא היה לפועל חקלאי, תחילה בראשון לציון וברחובות, ואחר-כך ביבנאל, בית-גן ובחוות מגדל. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הצטרף נח ל"השומר" וליישובו בעמק יזרעאל - תל-עדשים. ביום 21 באוקטובר 1916 עלו נח ועוד מספר חברים מ"השומר" לגליל העליון וייסדו שם יישוב שהיה לקיבוץ כפר-גלעדי. בשנת 1918 נבחר נח מטעם "השומר" לוועדת הגיוס של הגדוד הארץ-ישראלי. בהמשך כיבוש הארץ על-ידי הבריטים שימש נח סונין, בהיותו חייל בגדוד העברי, כמורה דרך של הדיביזיה ה-4 הבריטית, שדהרה עד דמשק. בתפקידו זה הוא הועלה לדרגת סמל. בתום המלחמה, והוא עדיין חייל בגדוד הארץ-ישראלי, השתתף נח במבצעי אגירת נשק ואחסונו במחסני "השומר", וזאת על-ידי רכישה ו"סחיבת" נשק ממחסני הצבא הבריטי. לאחר שחרורו מהצבא התנדב נח למשטרת היישובים שהתארגנה כמשטרת רוכבים להגנה על היישובים היהודים בגליל. עם התרחבות הפעילות של הקק"ל ברכישת אדמות בגליל וביישובם בקיבוצים ומושבים החל סונין, שהיה דובר ערבית ואנגלית, עוסק כעוזרו של יוסף נחמני במשימה ציונית זו. באותה תקופה נשא נח סונין את טובה לבית הורוביץ, אחותם של חברי "השומר" נחום וטוביה הורוביץ. יחד עם טובה הוא גר בטבריה. לפרנסתו וכדי לעזור להוריו עבר נח לעבוד כנהג בהובלות אשלג מן המפעל בקלי"ה. אחר-כך הוא עבד באירן עבור "חברת הנפט האנגלית-פרסית" והיה אחראי על המכליות שהובילו נפט טרם העברת הנפט בצינור לבתי הזיקוק בעיר אבאדאן. לנח ולטובה סונין נולדו הבת אסיה והבן אמנון. עם היחלצותו של אורד וינגייט לעזרת היישוב היהודי בארץ-ישראל ועם הקמת פלוגות הלילה בפיקודו, הוצב נח סונין לצידו של וינגייט מטעם הסוכנות היהודית. לאחר קום המדינה היה נח לעובד מדינה. נח סונין נפטר בים 11 בספטמבר 1952 והובא לקבורה בחלקת "השומר" בבית הקברות בת-חי.

[לדף הבית]