יוסף נחמני (אגרונובסקי) בן פרומה ומנדל נחמן אגרונובסקי
	8 ביולי 1891 - 23 בינואר 1965
	יוסף נחמני נולד בעיר אלכסנדריה שברוסיה להוריו פרומה ומנדל מנחם אגרונובסקי. הוא היה הילד השלישי מבין ארבעת בילדים של פרומה ומנדל נחמן. קדמו לו חנה, הבכורה ומשה, ואחריו נולד אברהם. כל ארבעת ילדי משפחת אגרונו בסקי נשאו שמות רוסיים בנוסף לשמות העבריים: חנה נקראה ברוסית חנונה, משה נקרא זוניה, יוסף נקרא יונקה ולאברהם קראו ברוסית אברשה. על אף שהסב בבית אגרונובסקי היה איש שומר מסורת, אשר הקפיד שנכדיו יניחו תפילין, והיה קורא איתם בתנ"ך, היתה הנטיה בבית יותר לציונות ולסוציאלזיזם. חנה ומשה, נימנו עם חברי ההגנה העצמית בעיירה, ויוסף, כבר בהיותו בן 14, היה פעיל במפלגת "פועלי ציון". באחת מאספות המפלגה נאסר יוסף ונאלץ להפסיק את לימודיו בגמנסיה. עם שחרורו ממאסר הוא המשיך את לימודיו עם מורים פרטיים עד שעמד בבחינות המחלקה השביעית בגימנסיה. בעצה אחת עם משפחתם הוחלט שעל האחים משה ויוסף לעזוב את רוסיה, ובסוף שנת 1907 הם יצאו לדרכם לארץ-ישראל מצויידים בדרכונים בשמות בדויים. לאחר כ-15 חודשי עבודה בכרמי המושבות ובמדידת השטח עבור אחוזת בית (לימים תל-אביב), עלה נחמני לירושלים ונספח לקומונה שהקימו שם רחל ינאית בן-צבי ויצחק בן-צבי. בירושלים הוא התמסר לפעילות במפלגת פועלי ציון יחד עם יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון, ואחרים. מלבד זאת נלווה נחמני בירושלים אל יצחק בן צבי ואל רחל ינאית בסיוריהם ובחיפושיהם אחרי שרידים מתקופות בית ראשון ובית שני. בשנת 1911 עלה נחמני לגליל להסתפח לאגודת ה"שומר". בשנת 1913 התמנה נחמני לשומר רוכב (חיל). מאז ועד פירוק ה"שומר" היה נחמני צמוד לגב סוסתו. בשנים 1913 -1915 היה נחמני בא-כוח "השומר" בועד מושבות הגליל התחתון ונבחר להיות חבר המרכז החקלאי הגלילי. ב"השומר" הוא נבחר למלא את תפקיד הגזבר והמזכיר. בשנת 1914 הוא נשא לאישה את חנה גולדמן, ועבר לגור איתה בבית אחיה של חנה ביבנאל. שם גם נולד בנם בכורם של יוסף וחנה נחמני, גבי (גבריאל). לאחר הולדת הבן עברה משפחת נחמני למושבה פוריה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עסק נחמני בשמירה במושבות הגליל וכחבר ועד "השומר", עסק בארגון השמירה בנקודות החקלאות ביהודה ובגליל. גם אחרי פירוק "השומר"ב-1920 התמסר נחמני לפעילות בשטח הבטחון. בגליל התחתון הוא אירגן קבוצות של רגלים ורוכבים להגנת הישובים. הוא עסק שם גם בהשגת כסף וקניית נשק. מיד עם כניסת הבריטים לארץ התנדב נחמני עם כמה מחברי "השומר" נוספים ועם קבוצת פועלים יהודים מהגליל למשטרה. הוא עמד בראש הועדה לארגון המשטרה בנצרת, בית-שאן, טבריה וצפת. ועדה זו ניהלה את המשא ומתן בין המוסדות היהודים בארץ-ישראל לבין השלטונות הבריטים בעניין הקמת הכוחות היהודים במשטרה. בין היתר, הוא עסק במשא ומתן בעניין השפה שתשמש את השוטרים, בעניין המדים, המשכורות ובחירת סוסים עבור השוטרים. נחמני שירת כשאר השוטרים הרוכבים, אך היה פטור מחובת המדים. בשנת 1921 עבר נחמני עם משפחתו לטבריה. בתקופת תל-חי עלה נחמני יחד עוד שלושה מחבריו ל"השומר" לגליל העליון, כדי לעמוד שם על המצב הביטחוני של הישובים. בדיון שהתקיים בתל-חי הוא הצליח לשכנע את החברים לפנות את הילדים ואת הנשים הלא-לוחמות. נחמני עצמו השתתף בהדיפת ההתקפה הראשונה על תל-חי. עד שנת 1933 ניהל נחמני את ההגנה בגליל. בשנים 1927 - 1950 היה נחמני גם חבר במועצת עירית טבריה. עד שנת 1935 עבד נחמני בשרות פיק"א, ועסק בקניית קרקעות. מ-1935 עד מותו הוא הקדיש את עצמו לעבודה במסגרת הקק"ל, וניהל את "משרד הגליל" שלה. ביום 23 בינואר 1965 נפטר נחמני ונקבר בחלקת קברות השומרים בבית העלמין שבתל-חי.

[לדף הבית]