אייקי (יצחק) ברזילי (איזנברג) בן נחמה ואברהם איזנברג
	30 באפריל 1905 - 9 במרץ 1954
	אייקי (יצחק) נולד במינסק. בילדותו התיתם מאם ואב. בהיותו בן 13 הגיע אייקי אל אחיו לארצות הברית, שם סיים את חוק לימודיו, ובגיל 16 הוא יצא לעבודה. כבר אז התחיל להתמסר לפעילות ציבורית במפלגת "פועלי ציון". בשנת 1932 יצא אייקי לחוות הכשרה של "הבונים" עם אישתו הצעירה , יפה, כדי להכין עצמם לעליה לארץ-ישראל ולהצטרפות להתישבות קיבוצית. בשנת 1936 עלו שניהם והצטרפו, עם חברים אחרים מחוות ההכשרה, לקיבוץ רמת-דוד, שבעמק יזרעאל. זמן קצר אחרי-כן הם עברו למקום הריכוז של החלוצים מארצות-הברית - הוא "הקיבוץ האנגלו-בלטי", בבנימינה, שלימים התיישבו חבריו בנקודת הקבע בעמק החולה, שלה קראו "קיבוץ כפר-בלום" . מאז ועד מותו היה אייקי קשור לקיבוץ הצעיר: בבנימינה, במטולה, בגבעת נעמה ובקיבוץ כפר-בלום. הוא היה הנהג הראשון בקיבוץ, ובעתיד הוא היה לאחד הנהגים האהובים על הכל ב"קואופרטיב הגליל העליון" - מאותם נהגים, שבמהלך מלחמת השחרור הצליחו להגיע לכל מקום בדרך לא דרך. בשנות חיו האחרונות נהג אייקי במיכלית דלק של "קואופרטיב הגליל העליון". הוא נודע אז כנהג דייקן וזהיר. בכל הזדמנות הוא שמח אז להסיע במשאיתו חבר, שחיפש "טרמפ" להגיע מהקיבוץ לעיר, או לחזור מהעיר הביתה. אייקי היה חבר של כל אחד. הליכותיו שפעו אימון; הוא היה דמות של אב - עוד בהכשרה ואחר-כך בקיבוץ הצעיר, המתלבט, בחברה המחפשת את דרכה. לא איש דברים היה אייקי, אך בחושיו הבריאים ידע, מתי היתה דרושה עצתו השקולה. במילה הנכונה ובמקום הנכון הצליח, לרוב, לכוון את הדיון ואת ההחלטה לאפיקים מציאותיים. הוא היה פעיל בוועדות רבות של הקיבוץ הודות לסגולתו להשלים עם המציאות בלי לוותר על עקרונות, בלי להאחז בקיצוניות עיקשת, ובלי להפריז באופטימיות. בשנים האחרונות של חייו ידע אייקי שנגזר עליו הגורל של אביו ואחיו, שהוכרעו על-ידי מחלה גנטית. אך הוא סירב להפסיק את עבודתו, כי לא רצה להיות נכה וליפול לנטל על סביבתו. הוא המשיך לעבוד ככל יכולתו עד שכלו כוחותיו. במותו השאיר אייקי אשה, יפה.

[לדף הבית]