הבונים

בשנת 1929 ייסד ווסלי אהרון (Wesley Aaron) במזרח לונדון, באנגליה תנועת נוער בשם "הבונים", בכוונה להקים גירסה יהודית של תנועת הצופים הכללית. תוך מספר שנים כללה כבר התנועה מספר אלפי חניכים בסניפים בכל רחבי לונדון. בשנת 1936 בלחץ של תנועת "החלוץ" החלה תנועת "הבונים" לקיים את מחנות הקייץ שלה בחוות חקלאיות, במטרה להכשיר את חניכיה לקראת עליה לארץ-ישראל והתיישבותם בקיבוצים. תנועת "החלוץ" היא גם זו שהשפיעה על תנועת "הבונים" לאמץ לעצמה את החלוציות וההגשמה העצמית בהתיישבות בארץ-ישראל כיעד המרכזי של הפעילות החינוכית שלה. ואמנם, 20 בוגרים של התנועה עלו לארץ-ישראל בתום הכשרתם, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, והצטרפו שם ל"קיבוץ האנגלו-בלטי". בשנת 1930 חזר לדרום אפריקה אחד מעוזריו הראשונים של ווסלי אהרון, יהודי בשם נורמן לוריא (Norman Lourie) והקים שם את תנועת הבונים, שכמו בלונדון, הייתה גירסה יהודית של תנועת הצופים הכללית. במקביל הקים לוריא גם את תנועת "הבונות", עבור בנות. מתחילתה הוקמה התנועה בדרום אפריקה עם מגמות חינוכיות ציוניות. ב-1932 קיבל לוריא בקשה מצעירים יהודים בבומבי, הודו להקים שם סניף של התנועה. בסוף שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40 הקימו כמה בוגרים של תנועת "הבונים" חוות הכשרה מחוץ ליהונסבורג, דרום-אפריקה ושם הכשירו עצמם לקראת עליה לארץ-ישראל והצטרפותם לקיבוצים כפר-בלום ומעין-ברוך. בסוף שנות ה-30 הקימה תנועת "החלוץ" בארה"ב את תנועת "הבונים" שם, שגם היא כמו אחיותיה באירופה, בדרום-אפריקה ובהודו, הכשירה את חניכיה להגשמה עצמית בהתיישבות קיבוצית בארץ-ישראל.

[לדף הבית]