| ||
|
דוד בן גוריון
בן שינדל ואביגדור-ויקטור גרין | ||
| 16 באוקטובר 1886 -- 1 בדצמבר 1973 | ||
|
נולד בפלונסק, פולין בשם דוד גרין. בן לאב מ"חובבי ציון" חונך על אהבת ציון והשפה העברית. בגיל 18 הצטרף בפולין לאגודת "הפועל הצעיר" הציונית סוציאליסטית. הוא עלה לארץ-ישראל בשנת 1906 ועבד כפועל חקלאי בפתח-תקווה, כפר-סבא, ראשון-לציון, רחובות וסג'רה, והיה פעיל במפלגת "פועלי ציון" בארץ-ישראל, שהיה בין מייסדיה. בשנת 1911 נסע לתורכיה, ושנה אחר-כך החל שם בלימודי משפטים. ב-1914 חזר בו-גוריו לארץ-ישראל, אך גורש על-ידי התורכים בשנת 1915. בן-גוריו הגיע לארצות-הברית שם היה ממארגני תנועת "החלוץ". בארצות-הברית התחתן בן-גוריון עם פאולין (פולה) מונבז.בשנת 1917 התנדב בן-גוריון לגדודים העבריים, בצבא הבריטי, שאיתם הגיע לארץ-ישראל. בשנת 1939 הכריז בן-גוריון על מאבק בשלטון הבריטי בארץ ישראל, בשל ההגבלה שהוא הטיל על העלייה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא הכריז על מאבק למען העלייה כאילו אין מלחמה ועזרה לבריטים במלחמתם נגד הגרמנים כאילו לא הגבילו את העליה. בשנת 1946 לאחר שקיבל לידיו את "תיק הבטחון" בסוכנות היהודית, התמסר בן-גוריון לבניית כח הגנה יהודי בארץ-ישראל, לקראת עזעבת הבריטים את הארץ. במאי 1948 הכריז בן-גורין על הקמת מדינת ישראל, ועמד בראש הזמנית שלה עד קיום הבחירות הראשונות. לאחר הבחירות עמד בן-גוריון בראש הממשלה הראשונה והיה בה שר הבטחון. במסגרת תפקידים אלה הוא הנהיג את מדינת-ישראל במהלך מלחמת השיחרור. בן-גוריו מילא את תפקיד ראש הממשלה בשנים בה קלטה מדינת-ישראל מאות אלפי עולים חדשים וביססה את מוסדותיה השלטוניים. בשנות ה- פעל בן-גוריון לחתימת הסכם השילומים עם גרמניה המערבית, הסכם שאיפשר את קליטת העלייה הגדולה וביסוסה הכלכלי של המדינה החדשה. בשנת 1953 פרש בן-גוריון מן הממשלה לקיבוץ שדה בוקר למשך שנתיים. לאחר הבחירות בשנת 1955 חזר בן-גוריון למלא את תפקיד ראש-הממשלה ושר הבטחון, תפקידים בהם הנהיג את המדינה בזמן "מצע סיני" (1956) בו כבש צה"ל את חצי האי סיני מידי המצרים. ביוני 1963 התפטר בן-גוריון מתפקידיו בממשלה, וזמן קצר אחר-כך פתח במאבק ציבורי כנגד יורשו, לוי אשכול, על רקע "פרשת לבון". מאבק זה הביא לפרישתו של בן-גוריון ממפלגתו מפא"י ביוני 1965, והקמת מפלגת רפ"י (רשימת פועלי ישראל). לאחר מלחמת ששת-הימים, כאשר הצטרפה רפ"י למפא"י והקימה את מפלגת העבודה, ובבחירות בשנת 1969 הוא עמד בראש "הרשימה הממלכתית ". ביוני 1970 פרש בן-גוריון מכל פעילות פוליטית. |