שאול אביגור (מאירוב)
בן פרידה ויהודה ליב מאירוב
10 באוקטובר 1899 - 29 באוגוסט 1978

שאול מאירוב נולד בעיר דווינסק, שבלטביה לאביו יהודה מאירוב ולאמו פרידה לבית מאירוביץ. אביו היה רופא שיניים, שויתר על מקצועו ועסק, בהצלחה מועטה במסחר. נטל פרנסת המשפחה נפל ברובו על כתפי האם פרידה בגלל עיסוקי המסחר הכושלים של בעלה.

למרות התנגדות אשתו החליט יהודה ליב מאירוב לעלות לארץ-ישראל עם משפחתו. כשבוע לפני חג השבועות בשנת 1912, שלח יהודה ליב את אשתו עם שני ילדיה, ציפורה ושאול לארץ ישראל. יהודה ליב עצמו נותר עוד כשנה ברוסיה לפני שהצטרף למשפחתו בתל-אביב.

בשנת 1913, זמן קצר לאחר עלייתו לארץ, החל שאול ללמוד במסגרת המחזור השישי של "גימנסיה הרצליה" בתל-אביב.

בשנת 1917, כאשר התורכים ציוו על תושבי תל-אביב לעזוב את העיר ולנדוד צפונה, נאלץ שאול להפסיק את לימודיו ויצא לחפש את פרנסתו במושבות השרון. במשך חצי שנה הוא עבד בכריתת עצי אלון ביער שוני שממזרח לזכרון יעקב ובתעשיית פחמי עץ ששימשו להסקת קטרי הרכבות התורכיות.

לאחר חצי שנת עבודה ביער שונה, עזב שאול את המקום והצטרף לאביו ואחותו ששהו אצל משפחת דודו בחיפה. את השהייה בחיפה ניצל שאול לאסיפת כוחות ולריפוי הפצעים שנגרמו לו עקב העבודה הקשה בשונה.

באביב שנת 1918עלה שאול על רכבת העמק, שאיתה הגיע, לאחר הפסקה במרחביה, לצמח שבעמק הירדן. מתחנת הרכבת פנה שאול לדגניה, ומשלא נמצא לו שם מקום, הוא המשיך לקבוצת כנרת. בכנרת השתקע וקשר את גורלו עם הקבוצה עד לסוף ימיו. בכינרת התחיל שאול מאירוב את פעילותו הבטחונית. בין השאר הוא התחיל לעסוק ברכישת נשק. בשנת 1920 הוא עלה לתל-חי כדי לסייע בהגנה על הישוב, והשתתף שם בקרב בו נהרג יוסף טרומפלדור.

לאחר אירועי תל-חי הצטרף שאול מאירוב לארגון "ההגנה", שזה מקרוב הוקם, ובשנת 1922 היה לאחד מחברי "מרכז ההגנה" (מפקדת ההגנה). במסגרת זו הוא התמסר לפעולות רכש (רכישת נשק) והקמת ישובים חדשים ברחבי הארץ.

בהמשך פעילותו ב"הגנה" הניח שאול מאירוב את היסודות לש"י (שירות הידיעות - המודיעין של ההגנה). בשנת 1939 הצטרף שאול מאירוב לניהול מבצעי ההעפלה ואחר-כך עמד בראש "המוסד לעלייה ב' ".

במהלך מלחמת השיחרור עסק שאול מאירוב ברכישת נשק באירופה, שם גם היה בעת נפילת בנו, גור בקרב בסג'רה. במטרה להנציח את שם בנו, שינה שאול את שם משפחתו ל-"אביגור". עם שובו לארץ מונה על-ידי דוד בן-גוריון לתפקיד סגן שר הבטחון.

בשנת 1953 התחיל שאול אביגור לפעול, בתחילה במסגרת "המוסד לתפקידים מיוחדים", ואחר-כך כראש "נתיב" למען חילוץ יהדות ברית-המועצות והעלתה ארצה. בתפקידו זה המשיך שאול אביגור עד שנת 1970, שבה העביר את ניהול "נתיב" לידי נחמיה לבנון, שעבד איתו מאז הקמת נתיב בשנת 1953.

עם פרישתו לגימלאות שב שאול אביגור לביתו בקבוצת כינרת ואל עבודת המסגרות שאהב.

עם התגברות העליה מברית המועצות לאחר מלחמת ששת הימים יזם את הקמת המשרד לקליטת העליה בראשות שר. הוא היה שותף לועדה שהציעה את הקמת המשרד ואת מבנהו.


[לדף הבית]